תביעות ייצוגיות

שמנת חמוצה

בישראל נפוצים שמנת חמוצה המכילים: 9%, 15% ו- 27% שומן. רק שמנת חמצה המכילה 15% שומן באריזת 200 מ"ל נמצאת תחת פיקוח מחירים. תחת הקטגוריה של ה-15% שומן,נמכרות אריזות של 100 מ"ל ו- 500 מ"ל שלא נמצאות תחת פיקוח מחירים.מחירו של המוצר בפיקוח לצרכן הסופי כולל מע"מ בשנת 2020 היה 2.28 שקלים שהם כ- 1.14 שקלים ל- 100 מ"ל. לעומת זאת המוצר באריזת 100 מ"ל נמכר במחיר ממוצע לצרכן הגבוה בכ- 56%.

נתח השוק של תנובה

תנובה היא מונופול בשוק השמנת החמוצה. נתח השוק שלה בשוק זה, משנת 2008 ועד שנת 2020, הן בחישוב כמותי והן בחישוב כספי נע בין 80% ל- 90% . נתח השוק הכספי הממוצע לאורך התקופה הוא 82% , ונתח השוק הכמותי הממוצע הוא 84% , תוך שמירה על יציבות במהלך כל השנים.

האבסורד בשוק השמנת החמוצה

בשנת 2020, המוצר המפוקח נמכר בכ- 1.11 שקלים לכל 100 מ"ל, שמנת באריזת 500 מ"ל בכ- 1.13 שקלים לכל 100 מ"ל, ושמנת באריזת 100 מ"ל בכ- 1.71 שקלים. אדם שיקנה במכולת 2 גביעים של שמנת באריזת 100 מ"ל , ישלם כ- 3.42 שקלים, כך שהמחיר גבוה פי 1.5 מהמחיר של שמנת באריזת 200 מ"ל. לעומת זאת, המחיר של שמנת באריזת 500 מ"ל מתומחרת באופן כמעט זהה למחיר המוצר בפיקוח לכל 100 מ"ל.

השוואה למוצרי המתחרים

המתחרים העיקריים של תנובה בשוק השמנת החמוצה הם יטבתה של שטראוס וטרה של קוקה קולה. חברות אלה משווקות שמנת חמוצה 15% שומן באריזת 125 מ"ל. בשנת 2019 המחיר של שמנת חמוצה של תנובה ל- 100 מ"ל גבוה מממחיר המוצר של טרה בכ- 62%  ובכ- 15% ממחיר המוצר של יטבתה.

פיקוח מחירים

עד סוף שנות ה- 80 של המאה הקודמת, ארבעת המותגים של גבינות קשות של תנובה: עמק, גלבוע, טל העמק וגוש חלב – היו נתונים תחת פיקוח מחירים. לכל מותג ננקב מחיר מפוקח הן עבור קילוגרם במשקל, והן עבור מוצר באריזת 200 גרם. הגבינה האחרונה שהייתה נתונה תחת פיקוח, גם עבור המוצר במשקל, וגם עבור המוצר באריזה, היא גבינת גלבוע, אשר רק בשנת 2007 הוסר הפיקוח ממחיר הגבינה באריזה. נכון לאותו מועד הפער בין שני המוצרים עמד על 1.82 שקלים, והוא משקף את סך עלויות האריזה נכון לשנת 2006 . הפער בין מחיר גבינת גלבוע באריזה לבין מחיר גבינת גלבוע במשקל בתקופת הפיקוח היה בממוצע כ- 24%. כיום, הגבינות גלבוע ועמק במשקל הן הגבינות היחידות אשר נמצאות תחת פיקוח מחירים.

הסרת הפיקוח

הפיקוח על גבינת עמק במשקל הוסר בשנת 1989. עד שנה זו, הפער בין המוצר באריזה למוצר במשקל עמד על כ- 18%. לאחר הסרת הפיקוח פער זה זינק למעל 100%, וכיום עומד על כ- 70%. לאחר הסרת הפיקוח בשנת 2007 מגבינת גלבוע, המחיר באריזה זינק בחדות,כך שהפער באחוזים בין מחיר גבינה ארוזה למחיר גבינה במשקל זינק מכ- 22% לכ- 70%, ובהמשך התייצב על כ- 60%.

כח השוק של תנובה

תנובה בעלת כח שוק משמעותי בשוק הגבינה הצהובה. גם כאשר תנובה מעלה את המחיר לגבינה צהובה באריזה, נתח השוק שלה לא נפגע, ואף גדל במהלך השנים. בנוסף, למרות שהמחיר של גבינה צהובה באריזה עולה, הצרכנים לא עוברים לקנות גבינה צהובה במשקל הנמכרת במחיר נמוך יותר.

לקוח שבוי בשוק המשך

הלקוחות העיקריים המשתמשים בשירות איתור רכב, הם אנשים פרטיים אשר חברת הביטוח דורשות להשקיע באמצעי מיגון כלי רכב מפני גניבה. כאשר אדם רוכש רכב יד שנייה, וברכב כבר מותקנת מערכת איתור של איתוראן, עומדות בפני הצרכן שתי אלטרנטיבות: האחת, להישאר עם המערכת הקיימת, והשנייה, להסיר את מערכת האיתור של איתוראן ולהתקין מערכת של חברה אחרת בעלות של אלפי שקלים – זוהי כמובן חלופה לא סבירה. לכן, איתוראן מהווה מונופול של 100%, והצרכן הוא צרכן שבוי.

עלות "העברת בעלות"

לאחר העברת הבעלות ברכב, צריך להעביר גם את הבעלות במערכת האיתור כך שבמערכת המידע של איתוראן, יופיע שמו המעודכן של בעל הרכב. זוהי פעולה טריוויאלית שעלותה עבור החברה שווה לאפס. אולם, למרבה הפלא איתוראן דווקא גובה כסף על פעולה זו. העברת הבעלות מתבצעת ע"י עובד החברה, שמשנה רשומות במערכת המידע של החברה, פעולה שעשויה לקחת בין 10 שניות ל – 2 דקות. מכיוון שעלות שירות זה עבור החברה שואפת לאפס, ראוי היה שהחברה הייתה מעניקה אותו בחינם ללקוח שמשלם אלפי שקלים עבור המערכת, ומאות שקלים עבור דמי שירות חודשיים.

כח המיקוח

המחיר להעברת בעלות במערכות איתוראן אינו מוגדר מראש,ונמכר לצרכן במחירים הנעים בטווח של כ- 30 עד 100 שקלים, ונקבע לפי החלטת הנציג בהתאם לאופי השיחה. כאשר הלקוח מציג את עצמו כמחוייב ע"י חברת הביטוח, איתוראן תנצל את כוחה ותנסה לגבות ממנו מחיר מקסימלי עבור שירות זה. כשהלקוח מתנהג בצורה אסרטיבית, לעיתים הוא מקבל הנחה של עד 50%, ולעיתים פטור מתשלום עבור שירות זה.

הכיתוב המטעה

החברות אסם וקנור משווקות מגוון מוצרים בקטגוריית המרקים. על חלק מאריזות המוצרים מופיע הכיתוב: "רכיבים טבעיים בלבד" או "100 רכיבים טבעיים!". על פי מידע שנמסר לי מעורכי הדין, מוצרים אלה מכילים רכיבים שאינם טבעיים, ושאסור על פי חוק לכנותם "טבעיים", וכן שהכיתוב המופיע על גבי האריזה הינו בבחינת הפרה בוטה של התקן הישראלי הרשמי לסימון מוצרים והינו "מוטעה" ובוודאי מטעה.

אסם

אסם משווקת 3 קבוצות מוצרים: "ללא חומר משמר וצבעי מאכל", "רכיבים טבעיים בלבד", "ללא מונוסדיום גלוטמט". המוצר "רכיבים טבעיים בלבד" בעל מסר פרסומי מטעה, ובאופן לא מפתיע מהווה כ- 63 אחוז מהמכירות של אסם בקטגוריית המרקים בשנת 2018.

קנור

בדומה לניתוח מוצרי אסם, בין מוצרי קנור נמצאו 3 קבוצות המקבילות לקבוצות של אסם, וקבוצה רביעית שקנות השיקה לאחרונה: "ללא תוספת חומר משמר וצבעי מאכל", "רכיבים טבעיים בלבד", "ללא תוספת מונוסדיום גלוטמט", 100% רכיבים טבעיים!". בדומה לאסם, הכיתוב "רכיבים טבעיים בלבד" בעל מסר פרסומי מטעה.

המחיר לצרכן

מניתוח המחיר של מוצרים בעלי הכיתוב "רכיבים טבעיים בלבד" ומוצרים "שאינם בעלי רכיבים טבעיים", מצאתי כי אסם וקנור מתמחרות את המוצרים במחיר יתר של 24% ועד 39%, וממוצע האינדיקציות לתמחור יתר הוא 27%.

שמנת חמוצה

בישראל נפוצים שמנת חמוצה המכילים: 9%, 15% ו- 27% שומן. רק שמנת חמצה המכילה 15% שומן נמצאת תחת פיקוח מחירים, ואילו שמנת חמוצה המכילה 9% ו- 27% שומן אינן מפוקחות. מחירו של המוצר בפיקוח לצרכן הסופי כולל מע"מ בשנת 2018 היה 2.12 שקלים. לעומת זאת שני המוצרים האחרים, גם העשיר בשומן וגם הרזה, נמכרים במחיר ממוצע לצרכן שהוא קרוב לפי שניים.

נתח השוק של תנובה

תנובה היא מונופול בשוק השמנת החמוצה. נתח השוק שלה בשוק זה, משנת 2008 ועד שנת 2018 , הן בחישוב כמותי והן בחישוב כספי נע בין 80% ל- 90% . נתח השוק הכספי הממוצע לאורך התקופה הוא 83% , ונתח השוק הכמותי הממוצע הוא 84% , תוך שמירה על יציבות במהלך כל השנים.

האבסורד בשוק השמנת החמוצה

בשנת 2018 , המוצר המפוקח נמכר בכ- 2.00 שקלים, שמנת 9% בכ- 3.50 שקלים, ושמנת 27% בכ- 4.00 שקלים. אדם שיקנה במכולת 2 גביעים של שמנת 9% , וגביע אחד של שמנת 27% , ויערבב אותם – יקבל שמנת חמוצה, בכמות של 3 גביעים, המכילה 15% שומן. אולם במקום לשלם 6.00 שקלים עבור 3 גביעי 15% , ישלם כ- 11.00 שקלים.

השפעת אחוזי השומן על מחיר שמנת חמוצה

בחנתי את האפשרות שאולי במוצרי חלב אחרים אין הבדל בעלויות הייצור של מוצרים עם אחוזי שומן שונים, אולם דווקא בייצור שמנת חמוצה, ישנה עלות נוספת כלשהי למוצר בעל אחוזי השומן המופחתים. לשם כך בדקתי מחירים של שמנת חמוצה מחוץ לישראל. בכל הדוגמאות שנבדקו עבור שמנת חמוצה במדינות אחרות, נמצא כי ככל שאחוז השומן גבוה יותר, המחיר לצרכן גבוה יותר, ובאף מקרה איננו נמוך יותר.

ארקיע

ארקיע הינה חברת התעופה הפנים ארצית הגדולה בישראל, המחזיקה בכ- 72% משוק טיסות הפנים ארציות בישראל.מתוך 1.4 מיליון נוסעים הטסים מדי שנה בין מרכז הארץ ואילת בשני הכיוונים, ארקיע מטיסה כ- 1 מיליון. מלבד ארקיע, פועלת בשוק זה חברה אחת בלבד: ישראייר, ויחד הן מהוות ב-30 השנים האחרונות דואופול השולט בכל השוק.

מחירי טיסות ארקיע

מחיר הטיסה של ארקיע לאילת, נע בין 86 שקלים ל- 366 שקלים לכיוון אחד. באמצע השבוע, המחיר משתנה בטווח רחב, אולם בסופי שבוע, ובפרט, כאשר הטיסה יוצאת משדה דב ולא מנתב"ג, ארקיע נוקבת במחיר אחיד של 366 שקלים לכיוון. כרבע מטיסות ארקיע לאילת הינן במחיר זה.

הפליית מחיר בין ישראלים לתיירים

ניתן לרכוש, את אותו כרטיס טיסה בדיוק, באמצעות אתרי אינטרנט בינלאומיים, שקהל היעד שלהם הוא תיירים מחו"ל. גם הישראלי, יכול כמובן להיכנס לאתרים אלה, ולהזמין כרטיס טיסה מתל אביב לאילת, במטוס ארקיע, אולם, האדם הסביר מניח, שהמחיר באתרים אלה, יהיה גבוה יותר, בשל עמלות תיווך.למשל, המחיר לצרכן הישראלי לטיסה לאילת בסופשבוע באתר ארקיע עומד על 209 דולר, ולמרבה הפלא המחיר לתייר באתר SkyScanner עבור אותה טיסה בדיוק הינו 168 דולר בלבד, שהם 41 דולר פחות ממה שנדרש לשלם הישראלי ישירות לארקיע.

גובה ההפרזה המינימלי

המחיר שארקיע גובה באמצעות אתרי האינטרנט הבינלאומיים בסך של 140 דולר לטיסה בסוף שבוע, מהווה אינדיקציה לכך, שזהו מחיר רווחי עבורה. מכירה של אותו שירות בדיוק, לקהל הישראלי בלבד, ישירות מאתר ארקיע, במחיר 209 דולר, מהווה הפרזה במחיר של כ- 70 דולר, המהווים תוספת לא הוגנת של כ- 50%.

בנצ'מרק למחיר הוגן

בהשוואת מחירי ארקיע למחירי מדגם טיסות פנים ברחבי העולם, בסופי שבוע, הנמשכות כשעה, נמצא כי מחיר טיסת ארקיע לאילת, הינו הגבוה ביותר מבין כל הטיסות. מחיר הטיסה הממוצע לאילת בסוף השבוע באתר Skyscanner הינו 168 דולרים לעומת ממוצע המדגם העומד על 95 דולרים בלבד, הלוך ושוב.

16 בינואר 2019

לאחר שנתיים וחצי, התקבלה החלטה חשובה במאבקו של הציבור נגד המחירים המופרזים של יצרניות המזון והמשקאות בישראל, ובראשן: קוקה קולה.

מטעם קוקה-קולה, הוצגו לבית המשפט שתי חוות דעת – של שני מומחים כלכליים, שניהם פרופסורים בעלי שם.

מטעם הציבור – הוצגה חוות דעתנו.

שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, העדיף את חוות דעתנו.

בפסק דין ארוך ומפורט, גרוסקופף אישר את הבקשה לתביעה ייצוגית נגד קוקה קולה על סך 450 מיליוני שקלים.

לכל אורך פסק הדין, כבוד השופט שילב את הגרפים וטבלאות מתוך חוות הדעת שלנו.

לצפייה בחוות הדעת לחץ: הורד קובץ

שוק הירקות הקפואים

ענף הירקות המעובדים בישראל נאמד בכ- 2 מיליארד שקלים בשנה. שוק הירקות הקפואים הוא הגדול ביותר בענף הירקות המעובדים, ומהווה כ- 45% ממנו. הירקות הטריים מעובדים בדרך של הקפאה בעונת גידולם, אריזתם ואחסנתם בהקפאה עד לשיווקם לחנויות על פני השנה. בשנת 2017 , נאמד שוק הירקות הקפואים בכ- 22,000 טון, עבור השוק הקמעונאי המבורקד בלבד. בנוסף, השוק המוסדי ולתעשייה מוערך בסדר גודל דומה. שוק הירקות המעובדים הקפואים נחלק לשני שווקי משנה: שוק הירקות הקפואים, הנשלט על ידי סנפרוסט ושוק הצ'יפס הקפוא הנשלט על ידי תפוגן.

סנפרוסט כמונופול

סנפרוסט מוחזקת בבעלות מלאה תנובה, שהינה קונצרן המזון הגדול בישראל. בחודש יולי 1989 הוכרזה סנפרוסט כמונופול בתחום הירקות הקפואים על ידי הרשות. ביום ההכרזה החזיקה סנפרוסט בנתח שוק של 78%. בחודש יולי 1999 ביטל הממונה את ההכרזה על סנפרוסט כמונופול. לא נמצאה הנמקה לביטול ההכרזה.

נתח השוק של סנפרוסט

בשנת 2017 מכירות מוצרי סנפרוסט הסתכמו בכ- 294 מיליוני שקלים המהווים 67% משוק הירקות הקפואים. המותג המוביל הבא בתור אחרי סנפרוסט, הוא פרי הגליל, שמכירות מוצריו הסתכמו בשנת 2017 בכ- 24 מיליוני שקלים המהווים כ- 5% מהשוק. מכירות כל המותגים הפרטיים יחד הסתכמו בכ- 58 מיליוני שקלים המהווים כ- 13% מהשוק.

המחיר בישראל

בהשוואה למתחרים בישראל סנפרוסט יקרה יותר מכל המתחרים ובכל תתי הקטגוריות בעשרות אחוזים. המחיר
הממוצע של סנפרוסט הינו 23.60 שקלים לקילוגרם שהם כ- 18.90 שקלים לאריזת 800 גרם. המחיר הממוצע של כל יתר המתחרים הינו 16.00 שקלים לקילוגרם שהם כ- 12.80 שקלים לאריזת 800 גרם. סנפרוסט יקרה מממוצע המתחרים בכ- 48% . סנפרוסט יקרה יותר ב- 35% מהמתחרה השני היקר ביותר אחריה.

המחיר בהשוואה בינלאומית

בהשוואה בינלאומית, מחירי הירקות הקפואים בישראל יקרים בכ- 64% בממוצע בהשוואה למדינות מערביות אחרות. תוצאה זו התקבלה במחקר שנערך על ידי משרד הכלכלה והתעשיה. מסקנת המחקר היא כי פערי המחירים בתחום ירקות הקפואים והצ'יפס הקפוא נובעים מהריכוזיות הגבוהה בשוק המקומי הנשלט על ידי חברה אחת.

השיטה של אל על 

כצעד ראשון, אל על דאגה ש- Air India תפסיק לטוס לישראל. החל משנת 1998 אל על שילמה לחברה ההודית "דמי המנעות" – וכך נשארה המפעילה היחידה בקו. אגב, הממונה על ההגבלים העסקיים קבע בשנת 2009 שמדובר ב"הסדר כובל" האסור על פי חוק. אך עד היום, במשך 20 שנה, אל על נשארה החברה היחידה, המקיימת טיסות ישירות בין ישראל להודו. היא טסה ליעד אחד בלבד: מומבאיי המרוחקת רק 4,000 ק"מ מתל אביב. מעט יותר מלונדון ומדריד המרוחקות 3,500 ק"מ מת"א, והרבה פחות מניו יורק המרוחקת 9,000 ק"מ מת"א.

שוק שבוי

הלקוח העיקרי המשתמש בקו הטיסות למומבאי, הם נוסעי התעשייה הבטחונית. הודו היא הקניין הגדול ביותר של ציוד צבאי ישראלי, וישראל היא השותפה הצבאית השנייה בגודלה מבחינת הודו. אנשי התעשייה הבטחונית רגישים לנתיב הטיסה, מכיוון שנאסר עליהם לטוס מעל מדינות עוינות. אל על התאימה את הנתיב במיוחד עבורם: טיסת אל על למומבאיי אורכת 8 שעות במקום 6 שעות, משום שהיא מקיפה את ערב הסעודית. וכך אל על מייצרת לעצמה "שוק שבוי" שמוכן לשלם מחיר גבוה.    אבל כמה גבוה?

נוסעים רגישי מחיר

נוסעים רגישי מחיר, הם למשל מטיילים, המעדיפים לא לטוס באל על. הם יכולים לשלם כ- 600$ עד 700$ לטיסה הלוך ושוב, עם חניית ביניים באיסטנבול או מוסקבה או טשקנט. המסע הזה יכול אמנם להמשך 13 עד 20 שעות, אבל מבחינתם זה שווה את החיסכון.

נוסעים רגישי זמן

לעומתם, עבור אנשי עסקים שמעדיפים לטוס ביום ראשון ולחזור ביום חמישי, בטיסה ישירה, יש ברירה אחת: אל על. טיסת אל על למומבאי מיום ראשון ועד למוצאי שבת תעלה כ- 900$. אולם, אם הנוסע מעוניין להקדים ולחזור ביום חמישי – אל על מזהה טרף קל.

סחיטת עקומת הביקוש

אל על חושבת באופן הבא: אם חשוב לך לטוס ביום ראשון, בטיסה ישירה, מסביב לסעודיה, ולחזור ביום חמישי, לסוף שבוע עם המשפחה – כנראה אתה איש עסקים מהתעשייה הבטחונית שמוכן לשלם הרבה יותר, ואולי הכרטיס שלך בכלל משולם בעקיפין מתקציב המדינה. ולכן, המחיר עבורך הינו: 2,400$ ותודה שטסת אל על.

שוק תרכובות המזון לתינוקות

תחליף חלב אם, הנקרא גם תמ"ל, הוא מוצר צריכה בסיסי, שאין לו תחליף, שהרי הוא עצמו כבר התחליף. השימוש בתמ"ל בישראל ובעולם המערבי מתרחב במהירות. שוק התמ"ל העולמי מוערך בכ- 53 מיליארד דולר בשנת 2016 , ושוק התמ"ל בישראל מוערך בכ- 650 מיליוני שקלים בשנה זו. חוסר התחרות בשוק בישראל, מתנהל בצל פרשת רמדיה.

מבנה התחרות בשוק

רמת הריכוזיות בשוק תרכובות המזון לתינוקות בישראל הינה מהגבוהות בעולם. הוא נשלט ע"י מטרנה המחזיקה בנתח שוק של 55% עד 60%. סימילאק היא המתחרה השנייה בגודלה המחזיקה בנתח שוק של 33%. בשוק קיימים עוד מספר מתחרים שמופיעים ונמחקים לסירוגין, וכוללים בשנת 2017 בעיקר את נוטרילון עם נתח של כ- 11% ושופרסל עם כ- 1%.

מטרנה כמונופול

מטרנה היא החברה היחידה המייצרת תמ"ל בישראל. שאר החברות מייבאות את מוצריהן מחו"ל. משנת 2004 ועד שנת 2017, בכל שנה, הן על פי מדד כספי והן על פי מדד כמותי, נתח השוק של מטרנה תמיד מעל ל- 50%. בקטגוריית התמ"ל הכשר למהדרין, עד שנת 2011 החזיקה מטרנה ב- 100% מהשוק, ומאז ירד נתח השוק שלה בהדרגה לכ- 84% בשנת 2016.

הפער בין המחיר לעלות

במבחן הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור שלו, התגלה כי פער זה, לאחר נקיטת מרווחי ביטחון, עומד לכל הפחות על 28% . פער זה מהווה אינדיקציה מובהקת לכך, שמוצרי התמ"ל של מטרנה נמכרים במחיר מופרז.

השוואת שיעורי הרווחיות

במבחן השוואת שיעורי הרווחיות של מטרנה ביחס למקובל בענף, נמצא כי שיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית של מטרנה, המסתכמים בכ- 58% ובכ- 28% בהתאמה, הינם גבוהים באופן חריג ומובהק, הן ביחס למדגם חברות בישראל והן ביחס למדגם חברות תמ"ל בינלאומיות. שיעור רווחיות תפעולית מקובל נע בטווח של 10% עד 15%.

השוואת המחירים למתחרים

במבחן השוואת מחירי מטרנה למחירי מתחרים, נמצא כי בכל אחת משתי הקטגוריות, בסיס ופרימיום, מחירי מטרנה דומים למחירי סימילאק, ושניהם גבוהים באופן מובהק מיתר המתחרים לרבות אופטימיל, נוטרילון שופרסל, ובעבר גם ביחס לרמדיה. השוואה זו מצביעה על כך שמחירי מטרנה מופרזים.

אסם

אסם היא אחת משלוש חברות המזון הגדולות בישראל, ומשווקת כ- 2,000 פריטי מזון המיוצרים בעשרה מפעלים. אסם מייצאת מוצרי מזון שונים, בעיקר למדינות אירופה ולארה"ב. מחזור המכירות של החברה בשנת 2015 מוערך בכ- 4.2 מיליארדי שקלים. בשנת 1989 הוכרזה אסם כבעלת מונופולין בתחום מוצרי פסטה יבשים, הכולל את תת הקטגוריה "פתיתים".

שוק הפתיתים

בישראל פועלים שלושה יצרני נוספים מלבד אסם: "אסיף", "שיבולים", ו- "חטיפים מן הטבע", המוכרים את תוצרתם למספר חברות שיווק מזון תחת מותגים שונים. גודלו של השוק הפרטי נאמד בכ- 80 מיליוני שקלים בשנה, ונכון לשנת 2015 אסם מחזיקה בנתח שוק של כ- 80%.

השוואת מחירים

עד שנת 2013 מחיר הפתיתים של אסם היה גבוה בכ- 40% ועד 50% מהמחיר של כל המתחרים. באוגוסט 2013 נכנס שחקן נוסף לשוק "סוגת", ומאז כניסתו חלה ירידה בנתח השוק של אסם. בעקבות זאת אסם הורידה את המחירים, אולם גם מחיר זה היה גבוה ב- 25% ממחיר המוצר של סוגת באותו זמן. נכון לחודש יולי 2016 המחיר לפתיתים של אסם עומד על 5.75 שקלים, והמחיר גבוה בכ- 37% מהמחיר של המוצר המקביל של סוגת.

מודל עלות

על פי המודל שערכתי, עלות הייצור לפתיתים אפויים באריזת 500 גרם היא 2.20 שקלים. המחיר המירבי הראוי לצרכן הינו מחיר הכולל הוצאות שיווק, פרסום, הפצה וניהול, הינו 4.80 שקלים. המחיר כולל מרווח קימעונאי ומע"מ. מחיר העולה על מחיר זה נחשב למחיר מופרז.