חוות דעת מומחה

רקע

חברת סודות המזרח משווקת בישראל במשך כשני עשורים תערובת צמחים לחליטה. המוצר הבולט הינו תה טיבטי אשר על גבי האריזה מופיע הכיתוב "מסייע להליך הרזייה טבעי". בחודש אפריל 2013 הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית כנגד החברה בטענה כי המוצר איננו מסייע בתהליך ההרזיה, וכי הפרסומים אודותיו מהווים הטעיה צרכנית. לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה מאת ד"ר ניב, לפיה לא קיימת הוכחה שהתה הטיבטי הוא בעל יכולת להביא לירידה במשקל.

בחודש מרץ 2017 כבוד השופט גרוסקופף קבע כי יש מקום לאשר את הבקשה ולנהל את התביעה כייצוגית. בהחלטתו, מבחין כבוד השופט גרוסקופף, בין שני סוגים של נזק שנגרם לציבור: "השבה מלאה" ו- "השבה חלקית".

חוות הדעת

מהשוואת הרכיבים הנפוצים במותגי התה המובילים לבין התה הטיבטי נמצאו שלושה רכיבים שאינם מופיעים באף תה אחר: עלי דפנה, טיליה וסרפד. הנחת היסוד בחוות הדעת היא שלא הוכח שתה טיבטי יעיל בהרזיה ולכן לשלושת המרכיבים אין תועלת כלל.

חוות הדעת כוללת הערכת השווי התיאורטי של המוצר ע"י שלוש הגישות המקובלות: גישת העלות, גישת השוק ו- גישת התועלת. השווי התיאורטי של המוצר, שהיה נקבע בשוק אלמלא יוחסו לו יתרוננות דיאטטיים שאין בו, נע בין 19 ל – 32 שקלים, ובממוצע עומד על כ- 26 שקלים.

סקר צרכנים

כדי לאמוד את שיעורם של צרכני התה שזכאים להשבה מלאה ושל הזכאים להשבה חלקית בוצע סקר בין כ- 300 צרכנים של תה טיבטי. המסקנות העיקריות מהסקר הן:

א. כ- 79% מהצרכנים ציינו את הרזון לרזות כסיבה לרכישת המוצר.

ב. כ- 68% מהצרכנים ענו שאילו היו יודעים שהמוצר איננו מרזה לא היו רוכשים אותו.

ג. כ- 34.5% מהנשאלים לא היו מוכנים לשלם עבור 10 שקלים עבור מוצר היפותטי זהה שלא מרזה.

משחקי כדורגל משוחקים בישראל מאז ומעולם בימי שבת. המשחקים בשבת מתקיימים בניגוד לחוק שעות העבודה והמנוחה, שמחייב מעסיקים לאפשר לעובדים לנוח ביום זה. אולם סטייה זו מהחוק, לא נאכפת, מתוך הבנה, שאכיפתה תפגע קשות בענף. במשך עשרות שנים, כולם חיו בשלום עם הסטטוס קוו.

לפני כמה שנים, הועברו משחקי הליגה הלאומית מיום שבת ליום שישי, כדי שליגת המשנה לא תשוחק במקביל לליגת העל. השינוי לא נעשה למען שומרי השבת, אלא משיקולי רייטניג. בשנת 2015 ביקשה מנהלת הליגות להחזיר משחק אחד בלאומית משישי לשבת, בקשה שהציתה את הסערה הנוכחית.

שחקני הליגה הלאומית שומרי השבת, התנגדו לשינוי ועתרו לבג"ץ. מבחינה משפטית, הצדק איתם. מועדון כדורגל שמבקש משחקניו לשחק או להתאמן בשבת עובר על חוק שעות העבודה והמנוחה. העותרים לבג"ץ דורשים להפסיק מיידית את כל המשחקים בשבת, או לחילופין לקבל היתר עבודה משר העבודה חיים כץ, שמסיבות פוליטיות הוא לא ממהר לספק היתר כזה. דרישתם של השחקנים אף זכתה לתמיכתה של מירי רגב. שרת הספורט התבטאה פעמים רבות בתקשורת נגד קיום המשחקים בשבת, ובעד העברתם לאמצע השבוע. נתבקשנו לבדוק מה עשויה להיות המשמעות הכלכלית של צעד זה.

כפועל יוצא של שיטת התיקצוב של משרד הרווחה:

6,300 ₪ מוקצים למטופל המקבל שירותי רווחה מעיריית רעננה.

1,450 ₪ מוקצים למטופל המקבל שירותי רווחה מעיריית רהט.

מהי השיטה? ומדוע היא מעוותת?

חוות דעתנו, ממליצה להגדיל את השקיפות בשיטת התקצוב, ולבטל את התניית המאצ'ינג:

.

דוגמא: כיל – מפעלי ים המלח

בשנת 2014 מונתה ועדת ששינסקי השנייה לבחון את המיסוי במדינת ישראל עבור השימוש במשאבי טבע לאומיים. על פי מסקנות הביניים של הוועדה, הוטל על  חברת כיל "מס משאבי טבע" בשיעור של 42%, עבור רווחי היתר של כל משאב טבע. בעקבות כך הודיעה הנהלת כיל שהיא תסגור את אחד ממפעליה – מפעל המגנזיום ותפטר את כל 400 עובדיו.

ועד העובדים של חברת המגנזיום פנה אלינו, בבקשה להציל את המפעל.

נתבקשנו להציג לגורמי הממשל השונים, לרבות משרד האוצר, חוות דעת כלכלית, שתסביר את המצב המיוחד אליו נקלעו, ותשפיע על המסקנות הסופיות הוועדה, באופן שיאפשר למפעל המגנזיום להמשיך ולהתקיים. לצורך המשימה הזו הוקם צוות יועצים, שכלל יועצים כלכליים ממשרדנו, כמו גם יועצי ממשל מחברת "אימפקט" ויועצי תקשורת מחברת "בן חורין אלכסנדרוביץ", במטרה לשנות את רוע הגזרה.

הגשנו חוות דעת מנומקת לוועדת ששינסקי2, ולמשרד האוצר. לאחר שנה נוספת של עבודה מאומצת, בה הצגנו את עמדת החברה, בין השאר בפני ועדת הכספים של הכנסת, השגנו את המטרה הרצויה:  הצלחנו להכניס לחוק שני סעיפים שיבטיחו כי המס החדש לא יוטל על מפעל המגנזיום. בעקבות כך הוכנסו בחוק שינויים, בשווי של עשרות מיליוני דולרים בשנה, והודעת הסגירה של המפעל נדחתה.